אתיקה מקצועית של עו"ד, ניגוד עניינים, פסילת ראיות

בתי המשפט

החלטה 1

בדרך הרגילה של הדברים, מוגשת עתירה להוסיף ראיה מבלי להגיש את הראיה עצמה. במקרה זה, בבקשה מס' 16 המכונה "בקשה בהולה להוספת ראיה/עדות", צורף, לצד עדותו של המתנגד בהליך זה, גם תצהירה של עו"ד א'.

בהחלטה מיום 31.7.11, כ"ט תמוז תשע"א, ביקשתי את תגובת ב"כ המתנגד "אליו תצורף עמדתה של עו"ד א' בשאלה אם אין זה ראוי שהיא תפנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לאלתר". בהמשך ההחלטה התייחסתי להוראות חוק וכללי האתיקה אלה ואחרים, ומסתבר כי עו"ד א' אכן פנתה לוועדת האתיקה והתשובה של וועדת האתיקה התקבלה כעת.

אין ספק שמתוכן התצהיר של עו"ד א' יש חשיבות מירבית בהליך שמתנהל בפני: בקדמי משפט ובתזכורות, לפני שעו"ד בורלא קיבל על עצמו את היצוג של עו"ד ב', הרחקתי לכת ואמרתי שמה שלא יהיה, רשיונו של מי מעורכי הדין ב' וא', שניהם או אחד מהם, לעסוק בעריכת דין, יהיו בסכנה גדולה מאד. מחד טוענת עו"ד א' בתצהיר טענות אשר ניתן לפרשן כביצוע עבירות אתיות על ידה וגם ע"י עו"ד ב'.

בגלל זה הפניתי את הענין ללשכת עורכי הדין והתשובה שנתקבלה מקובלת עלי בנסיבות הענין.

לכן, לפני שאחליט אם לקבל את תצהירה של עו"ד א' כראיה בביהמ"ש, אתן לעו"ד בורלא, אשר טרם התייחס לעדין, לטעון טענותיו, ואשמע טיעונים אחרים אם אראה בכך צורך, ואז אכריע. לאחר מכן, אם אחליט כי תצהירה של עו"ד א. יתקבל כראיה, אחליט בדבר השלב בו היא תעיד.